סיפורים שעושים את העבודה

סיפור עם מבורמה ותאילנד

המלך ויועצו ישבו ליד החלון, ונהנו מתקרובת של דבש על עוגיות אורז.
בזמן שאכלו, נשענו על אדן חלון הארמון
והביטו ברחוב שלמרגלותיהם.
הם שוחחו על דא ועל הא.

המלך, שלא שם לב למעשיו,
טפטף טיפת דבש על אדן החלון.
"הו אדוני, הנח לי לנגב זאת," הציע היועץ.
"עזוב," אמר המלך, "זאת לא הבעיה שלנו. המשרתים ינקו זאת אחר כך."

בזמן שהשניים המשיכו לאכול דבש על עוגיות האורז,
החלה טיפת הדבש לזרום באטיות במורד אדן החלון.
לבסוף נפלה ב"פלופ!" אל הרחוב.
זבוב הגיע לשם, נחת על טיפת הדבש והחל את סעודתו.

מיד זינקה שממית מתחת למבנה הארמון ובהצלפה אחת
של לשונה הארוכה בלעה את הזבוב.
אבל חתול ראה את השממית והתנפל.
כלב זינק ממקומו ותקף את החתול!

 "אדוני, נראה שיש למטה ברחוב מריבה בין כלב לחתול.
האם עלינו לקרוא למישהו כדי שיחדלו?"
"עזוב," אמר המלך, "זאת לא הבעיה שלנו."
אז הם המשיכו לאכול עוגיות אורז עם דבש.

בינתיים הגיע בעליו של החתול והחל להכות את הכלב.
בעליו של הכלב הופיע והכה את החתול.
בתוך זמן קצר החלו השניים להכות זה את זה.

"אדוני, יש שני אנשים שם למטה, המכים זה את זה ברחוב עכשיו.
לא יהיה זה מן הראוי לשלוח מישהו להפסיק אותם?"
המלך הביט למטה בעצלות.
"עזוב. זאת לא הבעיה שלנו."

חבריו של בעל החתול התגודדו והחלו
לעודד אותו.
חבריו של בעל הכלב התאספו ועודדו אותו גם כן.
שתי הקבוצות הצטרפו למריבה.

"אדוני, יש כבר כמה אנשים ברחוב המכים זה את זה עכשיו.
אולי כדאי לקרוא למישהו שיפסיק זאת."
המלך לא טרח אפילו להביט.
אתם יכולים לנחש מה אמר.

חיילים הגיעו.
בתחילה ניסו להפריד בין הניצים.
אבל כששמעו את סיבת המריבה
צודדו חלק מהם בבעל החתול.
אחרים צודדו בבעל הכלב.
גם החיילים הצטרפו לקרב.

ברגע שהיו החיילים מעורבים, התפתחה המריבה למלחמת אזרחים.
בתים נשרפו עד היסוד.
אנשים נפגעו.
גם הארמון עלה באש.

המלך ויועצו עמדו, ובחנו את ההריסות.
"אולי," אמר המלך, "טעיתי?"

מקור: By Grant, Colesworthy (1813-1880) [Public domain], via Wikimedia Commons